#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכ. כמה צריך להגביה בקנין הגבהה? 	"לרש""י ג' טפחים דנפקא ליה מתורת לבוד ולר""ת טפח."	קידושין כו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכא. האם קונים קרקע בכסף או בשטר בלבד? 	"אין קונים בכסף בלבד אלא במקום שאין רגילות לכתוב שטר מכירה אבל במקום שרגילים לכתוב שטר מכירה לא קנה עד שיקבל את השטר <sup>נד</sup>. במתנה קונים בשטר בלבד אבל במכר אין קונים עד שיתן דמים. אבל אם פירש אם רצוני יקנה לי כספי או יקנה שטרי מועיל. ובמוכר שדהו מפני רעתה סגי בשטר בלבד <sup>נה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נד.  כתב הר""ן  (ד""ה ואיכא)  דאיכא מאן דאמר דהכא בשטר קנין דוקא עסקינן כלומר שלשון השטר בענין שקונה בעצמו שכותב לו שדי מכורה לך ובכי האי גונא אי לא פריש אינו קונה אלא בשעת השטר ולא משעה ראשונה, אבל במקום שאין כותבין שטר קנין אע""פ שכותבין שטר ראיה שהוא להודאה על המכירה לאלתר הוא קונה בכסף. ולר""ן נראה שבשמעתין מדקאמרינן סתמא בכל שטר עסקינן ואפילו בשטר הודאה, מיהו בשטר קנין קונה בשעה שכותב את השטר ואילו בשטר ראיה אינו קונה בו, אלא שכשנכתב קונה בכסף משעה ראשונה וכל זמן שלא נכתב אינו קונה משום דלא סמכא דעתיה.
<br>נה.  ולענין לקנות בחזקה בלבד כתב הרשב""א  (ד""ה אמר)  דאיכא מ""ד דה""ה לחזקה שאינו קונה עד שיכתוב את השטר ואיכא מ""ד שאין לאחר חזקה כלום ואפילו בלא דמים נמי קנה והדמים אצלו חוב אלא א""כ פירש עד שיתן דמים או דעייל ונפיק אזוזי.</span>"	קידושין כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכב. תניא בשטר כיצד שדי מכורה לך שדי נתונה לך ופירש רב אשי שבמתנה ביקש ליתנה לו ולמה כתב לו לשון מכר כדי ליפות את כוחו. ולמה כתב לו בלשון מתנה? (3) 	"כתבו התוס' (ד""ה ולמה) דשני שטרות כותב לו אם צריך לאחריות מראה של מכר ואם צריך לדינא דבר מצרא מראה של מתנה ומצניע של מכר. ועוד נראה דמיירי שפיר בשטר אחד והא דכתב ליה בלשון מתנה לפי שבאמת הוא כך. ובירושלמי מפרש דיפוי כח של מתנה היינו לגבי בור ודות, דמוכר שדה בסתם לא מכר בור ודות אבל מתנה בעין יפה נותן הכל."	קידושין תוס' כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכג. אלו דינים אמר ר""ע בקרקע כל שהוא? "	חייב בפאה ובבכורים ולכתוב עליה פרוזבול ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות.	קידושין כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכד. מדוע אמר ר""ג עישור שאני עתיד למוד נתון לו ליהושע, ומדוע לא הזכיר תרומה גדולה? "	"לפרש""י ר""ג לא תרם ושכח ולא נתן רשות לתרום והיה ממהר לתרום בספינה שהיה ירא שמא יאכלו בני אדם ממנו ויסמכו עליו וסבורים שתרם דחזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ור""ת (תוד""ה מעשה) פירש ששעת הביעור היתה שהיה צריך לבער מעשרותיו מתוך ביתו וליתנם לבעליהם. ובטעם שלא הזכיר תרומה גדולה כתבו התוס' די""מ משום דחטה אחת פוטרת את הכרי מהתורה ושמא הפרישה קודם שיצא מביתו כדי לצאת ידי איסורא דאורייתא ונתנה לכהן והקשו התוס' וכי לא היה לר""ג לחוש לאיסור דרבנן וי""מ לפי שאינה חייבת בביעור והתוס' הוכיחו שחייבת בביעור ולכל הפחות מדרבנן אלא י""ל שודאי תרומה הפריש בעודה בשדה דרגילות הוא להפריש בגורן."	קידושין כו: - כז. ותוס'		
